הזכות לפרטיות במסגרת השירות הצבאי (מדריך משפטי)

השירות הצבאי נתפס כשלב בחייו של אדם בו מוגבלת חירותו – אחת מזכויות היסוד המרכזיות של כל אדם – באופן ניכר וממושך לפרק זמן של מספר שנים. החירות נחשבת לזכות יסוד והפגיעה בה, שהינה פגיעה מחויבת המציאות לאור הצורך בצבא מקצועי, יציב וממושמע, מעלה שאלות ביחס למידת הפגיעה האפשרית בזכויות יסוד נוספות.

אחת משאלות אלו מתייחסת לזכות של אדם לפרטיות ועד כמה היא נפגעת במהלך השירות הצבאי. כמענה לשאלה זו ניתן לומר כי ראוי להבחין בין פגיעה הנדרשת לשם תפקוד הצבא לבין פגיעה המתרחשת במסגרת הצבא אך אין מאחוריה תכלית ראויה. במקרה האחרון, בידי הצבא לנקוט יד קשה כנגד גורמים הפוגעים בפרטיות חיילות וחיילים המצויים תחת השגחתו וטיפולו.

מהי הזכות לפרטיות במסגרת הצבא?

זכותו של אדם לשמירה של הזולת על פרטיותו היא זכות יסוד שזכתה בשנות התשעים למעמד של זכות חוקתית עם חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. על פי חוק היסוד, אין לפגוע בפרטיות של אדם באשר הוא אדם, בין אם על ידי אזרח אחר ובין אם על ידי הרשויות. עם זאת, החוק כולל סייג המאפשר פעילות של הרשות מכוח חוק שיש בו פגיעה בפרטיות, אם הדבר נעשה לתכלית ראויה ובאופן מידתי.

באילו מקרים נפגעת הזכות לפרטיות בשירות הצבאי?

על הצבא, כרשות הפועלת מכוח החוק, ישנה חובה שלא לפגוע בפרטיות החיילים במהלך שירותם במסגרת השירות הסדיר או שירות המילואים. יחד עם זאת, ישנם מספר מקרים שבהם לצבא יש את הסמכות לפגוע בפרטיותו של חייל במסגרת חקירה פלילית – פגיעה אשר באה לידי ביטוי בין השאר על ידי חשיפה לחומרים פרטיים השמורים בטלפון הנייד שלו, או ביצוע חיפוש בבית ובחפציו.

המקרה הנוסף בו עשויה להיפגע פרטיות של חייל או חיילת, הוא של פגיעה מצד אדם אחר המשרת עמו. פגיעה בפרטיות מסוג זה יכולה להיות על ידי צילום ברשות היחיד כגון בתא שירותים או מקלחת, חיטוט בכלים האישיים וכיוצא באלה. מקרה זה מהווה עבירה פלילית לפי החוק להגנת הפרטיות, ועשוי להביא להעמדת הפגוע לדין במסגרת הליך פלילי בבית דין צבאי.

מה העונש על פגיעה בפרטיות?

חוק הגנת הפרטיות קובע עונש של עד 5 שנות מאסר במקרה של פגיעה בפרטיות שמקורה במעשה אסור. יחד עם זאת, מדובר במספר המהווה מקסימום ואין פירוש הדבר כי בכל מקרה של פגיעה בפרטיות יוטל עונש הכולל מאסר בפועל, לא כל שכן בהיקף של מספר שנים. ככלל, הרכיבים המשפיעים על חומרת העונש הם אלו:

• היקף הפגיעה – ככל שהמעשה כולל גרימת נזק בצורה עמוקה לפרטיותו של אדם, כגון צילומו בצורה אינטימית, או הפצה של מידע אינטימי אודותיו, צפוי בית הדין לנקוט יד קשה נגד הנאשם. בהתאם, צפוי עונש חמור למי שפגע במספר רב של קורבנות.

• חרטה וקבלת אחריות – ככל שהנאשם בעבירת פגיעה בפרטיות עושה מאמץ לתקן את מעשיו ומקבל עליהם אחריות, כך גדל הסיכוי כי בית הדין ינהג בחסד כלפיו ויקבל במידת מה בעונשו.
• עבר פלילי – אדם בעל עבר פלילי הוא מי שקיים חשש מוצק לגביו כי ישוב לבצע עבירות ולפגוע בציבור. מסיבה זו ולשם הגנה על הציבור, ייטה בית הדין להטיל עליו עונש כבד ביחס למי שעברו הפלילי נקי.

מה אופן הטיפול במקרה של פגיעה בפרטיות בצבא?

במקרה של פגיעה בפרטיות במסגרת הצבא, אשר הובאה לידיעת גורמי החקירה בצבא שבראשם מצ"ח – משטרה צבאית חוקרת, צפויה להיפתח חקירה שבראשיתה עשויה מצ"ח לבצע מעצר של החשוד בביצוע העבירה. במהלך החקירה, צפויה מצ"ח לאסוף ראיות לביצועה של עבירה ובתום ביסוס הראיות, מעבירה מצ"ח את החומרים לעיון הפרקליטות הצבאית.

במידה שהפרקליטות הצבאית סבורה כי ישנו מסד ראייתי לשם העמדת החשוד לדין, בסמכותה להגיש נגדו כתב אישום בבית הדין הצבאי ולחתור להרשעתו ולענישתו. בהתאם, לנאשם בבית הדין הצבאי יש הזכות לייצוג על ידי סניגור המתמחה בתחום הדין הצבאי אשר יוכל לעיין בראיות התביעה, להציג ראיות משלו ולפעול לזיכוי הנאשם או הקלה בעונשו.

הזכות לפרטיות היא זכות יסוד של כל אדם – גם בעת שירות צבאי

השירות הצבאי הוא שלב בחייו של אדם בו הוא נתון למערכת כללים נוקשה וקפדנית, במקביל לצמצום חופש הפעולה שלו, וכל זאת למען יצירת מסגרת סדורה ומקצועית שמטרתה להגן על המדינה. ואולם בכל שלב בשירות זכאים המשרת או המשרתת להגנה מלאה על זכותם היסוד שלהם לפרטיות, ועל הצבא, באמצעות מצ"ח, לדאוג כי זכות זו תישמר.