הליך משפטי בפני בית דין צבאי הינו הליך פלילי לכל דבר ועניין, בין אם מדובר במשפט שעניינו עריקות מהצבא ובין אם מדובר במי שמועמד לדין בגין עבירות סמים חמורות או עבירות אלימות שעבר במסגרת שירותו הצבאי.
מסיבה זו, חייל המוצא עצמו נאשם בבית דין זה, הוא בהכרח מי שאין לו את הידע המקיף הדרוש על מנת להתמודד עם האשמות המערכת המשפטית הצבאית והכלים רבי העוצמה שיש בידיה על מנת להביא להרשעתו. על כן, יש צורך בייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי שיש לו הידע והניסיון בהליכים אלו.
באילו מקרים צפוי לעמוד אדם למשפט בבית דין צבאי?
אדם המשרת הצבא, בין אם הוא במסגרת שירותו הסדיר, שירות בצבא הקבע או בעת שירותו במילואים, כפוף להוראות חוק השיפוט הצבאי. על פי חוק זה, ניתן לדון אותו בגין עבירות שביצע במסגרת שירותו במסגרת בית דין צבאי, ולהטיל עליו עונשים מגוונים וכבדי משקל בהם בין השאר מאסר בפועל, קנס, הורדה בדרגה ומאסר על תנאי.
המעשים בגינם ניתן לשפוט חייל במסגרת מערכת הדין הצבאית כוללים הוראות מפורשות המנויות בחוק השיפוט הצבאי לצד הוראות חוק המנויות בחוקי העונשין אזרחיים, בהן העבירות הבאות:
- עבירות סמים למיניהן לרבות סחר בסם והחזקת סם לשימוש עצמי או שלא לשימוש עצמי.
- עבירות מין המבוצעות במסגרת הצבא בהן אינוס, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי.
- עבירות לפי חוק איסור הטרדה מינית המבוצעות במסגרת הצבא.
- עבירות הייחודיות לשירות הצבאי כגון עריקות, פגיעה ברכוש הצבא וסירוב לקיים פקודה.
מי הגורמים מולם ניצב החייל בהליך משפטי בבית דין צבאי?
ההליך הנערך במסגרת בית דין צבאי נגזר מסוג החשד המיוחס לחייל. ואולם קודם לכן חשוב למנות את הגופים המרכיבים את מערכת המשפט הצבאית. עו"ד משה טייב מסביר כי הגוף המוסמך לחקור עבירות שנעברו במסגרת הצבא הוא המשטרה הצבאית החוקרת שהינה יחידה בתוך המשטרה הצבאית. לגוף זה סמכויות חקירה, מעצר וחיפוש בדומה לסמכויות הניתנות למשטרת ישראל באכיפת החוק בזירה האזרחית.
לצד המשטרה הצבאית החוקרת (או בקיצור – מצ"ח), פועלת הפרקליטות הצבאית שהינה הגוף אשר תפקידו להעמיד חיילים לדין בגין ביצוע עבירות במהלך שירותם. כאשר הפרקליטות הצבאית מקבלת החלטה על העמדת חייל לדין, היא תגיש נגדו כתב אישום וזאת במסגרת המערכת השלישית המרכיבה את מערכת המשפט הצבאית – בית הדין הצבאי שלו סמכויות שפיטה ומעצר.
מה כולל ההליך המשפטי בבית דין צבאי?
החל מעצם התגבשות החשד בביצוע עבירה המיוחס לחייל במסגרת שירותו, ניצב אותו חייל בפני אפשרות של מעצר עוד בטרם התברר החשד לאשורו. המעצר הראשוני נעשה על ידי מצ"ח, אולם ככל שהיא חפצה בהארכת המעצר מעבר לפרק זמן של 24 שעות לטובת המשך החקירה, עליה לבקש זאת מבית הדין הצבאי שבסמכותו להאריך את מעצר החייל למשך מספר שבועות נוספים.
לאחר מכן, ככל שהפרקליטות הצבאית סבורה כי יש מקום להעמדת החייל לדין, היא עשויה לכרוך את הגשת כתב האישום נגדו בקשה לעצור את החייל עד לתום הבירור המשפטי בעניינו. ראוי לציין כי במהלך המשפט עצמו, ניצבים למול החייל פרקליטים מיומנים ובקיאים בהוראות הדין הצבאי, והם פועלים מתוך מאמץ להביא ראיות כנגדו על מנת להרשיעו ולהטיל עליו עונש.
מהי חשיבות הייצוג המשפטי ומה הוא כולל?
בכל אחד משלבי ההליך המשפטי הצבאי, החל משלב המעצר לצרכי חקירה, המשך בשלב ההעמדה לדין וכלה בהליך בירור אשמתו של החייל, הוא ניצב מול מערכת מקצועית ומיומנת העוסקת באכיפה וענישה מדי יום. על מנת להתמודד כראוי מול בקשתם לעצור אותו, להרשיעו ולהטיל עליו עונשים כבדי משקל, על החייל להיות מיוצג על ידי עורך דין לענייני צבא מטעמו אשר בקיא גם הוא בנבכי ההליך הצבאי.
במסגרת תפקידו, יפעל עורך הדין כבר בשלב המעצר הראשוני על מנת לאתר קשיים בעמדת מצ"ח ולצד זאת יפעל על מנת לשחרר את החייל לחלופת מעצר. בשלב המשפט עצמו, יבחן עורך הדין את ראיות התביעה, יאתר בהם כשלים טכניים וראייתיים ובמידת הצורך יפעל על מנת לזכות את החייל המיוצג על ידו או לחילופין להגיע להסדר טיעון מיטבי מול הפרקליטות הצבאית.
ייצוג משפטי – חובה בכל הליך בבית דין צבאי
ההליך המשפטי עשוי לפגוע בצורה חמורה בחירותו של החייל החשוד או הנאשם ביצוע עבירה, בשמו הטוב וביכולתו להמשיך לשרת במסגרת הצבא. על מנת להתמודד היטב מול גופי האכיפה של המערכת הצבאית, על החייל החשוד או הנאשם להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי מנוסה ומיומן כבר מהרגע הראשון הוא נודע לו כי הוא חשוד בעבירה.