משפט צבאי: מהי ועדה לעיון בעונש? (מדריך משפטי)

כאשר אדם נשפט לעונש מאסר, מהווה המאסר אמצעי בעל מספר תכליות שאחת מהן היא שיקומו טרם חזרתו לחברה. אחד התמריצים המשמעותיים להשתלבות האסיר בהליך שיקומי ולהתנהג בצורה חיובית במהלך מאסרו הוא ההסדר בחוק המאפשר לו להתייצב בפני וועדת שחרורים אשר בסמכותה לקצר את מאסרו בשליש.

בדומה לכך, גם במסגרת השיפוט הצבאית אשר דנה חיילים למאסרים עקב עבירות שביצעו במהלך שירותם, קיים הסדר חוקי המאפשר את קיצור עונש המאסר – הועדה לעיון בעונש. בדומה לוועדת שחרורים, גם לוועדה זו הסמכות לקצר את מאסרו של החייל האסיר אף מעבר לשליש מיתרת מאסרו.

מהי הועדה לעיון בעונש?

כל אדם החי במדינת ישראל ואשר מלאו לו 12 שנים לפחות, הוא מי שניתן לשיפוט בהליך פלילי בגין ביצוע עבירות, בין אם מדובר בעבירות מין, רכוש, אלימות וכיוצא באלה. לצד תחולה זו, חלה מערכת שפיטה נוספת הנוגעת באופן ייחודי למי שמשרתים בצבא – חוק השיפוט הצבאי. מערכת המשפט הצבאית עוסקת במיצוי הדין כלפי משרתים שעברו עבירות ובאפשרותה לשלוח אותם למאסר.

עו"ד ביטון מסביר כי לצד האפשרות להטיל על המשרתים עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, חוק השיפוט הצבאי קובע ומסדיר את פעילותה של וועדה צבאית אשר בידיה האפשרות לקצר את עונשם. הרכב הוועדה מורכב משלושה בעלי תפקידים:

1. שופט צבאי המשמש כיו"ר הוועדה.
2. אדם נוסף הממונה על ידי שר הביטחון ואשר צבר ניסיון בתחום הטיפול באסירים.
3. קצין אותו מינה הרמטכ"ל שדרגתו סגן אלוף ומעלה.

מהן סמכויות הוועדה?

החיילים הנדונים בפני הוועדה הם מי שנשפטו לעונשי מאסר בפועל בפסק דין חלוט, בין אם לאחר הליך ערעור ובין אם לאו במקרה שבו לא הוחלט על הגשת ערעור מטעם האסיר או הפרקליטות הצבאית.  במסגרת תפקידה, רשאית הוועדה לבחון את עונשו ומהלך מאסרו של חייל שנשפט למאסר ולהחליט על המתקת עונשו, כלומר קיצורו, ר.

פרק הזמן הניתן להמתקה או החלפה במאסר על תנאי הוא למעשה כלל תקופת המאסר אותה נותר לחייל לרצות בעת דיון הועדה בעניינו. יתרה מזו, סמכותה להמתיק או להחליף את העונש היא סמכות חוזרת, שכן גם מי שהומתק או הוחלף עונשו זכאי שהוועדה תמתיק או תחליף אותו במאסר מותנה פעם נוספת עד לגבול מחצית העונש.

באיזה שלב מובא עניינו של אסיר חייל לעיון הוועדה?

השלב בו דנה הוועדה בשאלת קיצור עונשו של חייל המרצה מאסר בפועל נגזרת מאורך מאסרו. ככל שהחייל נדון ליותר משנת מאסר, יובא עניינו בפני הוועדה סמוך למלוא ריצוי מחצית ממאסרו וניתן יהיה לשוב ולדון בעניינו כל 6 חודשים עד לסיום תקופת המאסר. לעומת זאת, ככל שמדובר במי שמרצה מאסר למשך פחות משנה, ניתן להביאו לדיון בפני הוועדה בכל שלב.

ראוי לציין כי על פי חוק השיפוט הצבאי, באפשרות הועדה לעיון בעונש להמתיק את כלל תקופת מאסרו של חייל או להחליפה במאסר על תנאי בהתקיים אחת משניים בכל שלב, ללא קשר לתקופת מאסרו, כאשר מתקיימים טעמים מיוחדים הנוגעים לחייל דוגמת מחלה ממנה סובל החייל או נסיבות סוציאליות  אחרות, או טעמים הנוגעים למדינה כגון מצב חירום ייחודי או מצב מלחמה.

מה הנתונים שעל בסיסם מחליטה הועדה לקצר עונש מאסר?

בעת בחינת עונשים שהוטלו על חיילים וטרם קבלת החלטה על קיצורם או לא, נדרשת הוועדה לשמוע את דבריו של האסיר עצמו ולצד זאת להעמיד למול עיניה חוות דעת מטעמם של שני גורמי מקצוע – גורם סוציאלי דוגמת קצין סעד או קצין מבחן, ורופא. ככל שחוות הדעת חיוביות והאסיר הותיר רושם חיובי על הועדה, היא עשויה להמתיק את עונשו או להחליפו במאסר מותנה.

עוד יצוין כי מי שנדון למאסר בגין עבירות מין ישוחרר על ידי הוועדה רק לאחר קבלת חוות דעת מקצועית בדבר המסוכנות שנשקפת ממנו. במידה שאותו עבריין זכה לקיצור תקופת מאסרו, הוא נדרש למלא אחר תנאים מגבילים מיום שחרורו ועד לתום תקופת המאסר המקורית שהוטלה עליו. תנאים אלו נועדו להגן על הציבור מפניו, והפרתם עשויה להוביל לביטול ההחלטה לשחררו.

ועדה לעיון בעונש – הזדמנות לשינוי העונש לאחר גזר הדין

חייל העומד לדין במערכת המשפט הצבאית ומוצא עצמו מורשע ונשלח לכלא, עשוי לראות בכך סוף פסוק ואובדן של חירותו לכל משך תקופת המאסר שהוטלה עליו. ואולם, פעילות הועדה לעיון בעונש הפועלת בחסות חוק השיפוט הצבאי, מאפשרת שינוי ממשי של רוע הגזירה עד כדי קיצור מחצית מהעונש במקרים מסוימים ואף קיצור כמעט מוחלט של העונש במקרים של מאסרים קצרים או נסיבות ייחודיות.