מה שכל חייל חייב לדעת על מעצר צבאי (מדריך משפטי)

השירות הצבאי הינו פרק ארוך ומשמעותי בחייו של צעירות וצעירים רבים במדינת ישראל, שבו הם נדרשים להתמסר למשימות ביטחון והגנה על המדינה. ואולם, פרק זה מאופיין גם בתחולה של מערכת שיפוט צבאית על משרתי הצבא אשר בידיה האפשרות לעצור חייל.

הסמכות של רשויות הצבא לעצור אדם נובעת מהוראות חוק השיפוט הצבאי אשר קובע מגוון רחב של מעשים שעשייתם במסגרת הצבא מהווה עבירה. המעצר יכול להיות קצר וממוקד והוא יכול להימשך לתקופה ארוכה, עד להכרעה בשאלת אשמתו של החייל בביצוע העבירות המיוחסות לו.

למי יש את הסמכות לעצור חייל?

על המשרתים בצבא חלות שתי מערכות חוקי עונשין – האזרחית והצבאית. בעוד שמערכת העונשין האזרחית נאכפת על ידי משטרת ישראל ורשויות התביעה הכוללות בעיקרן את התביעה המשטרתית והפרקליטות, מערכת העונשין הצבאית נאכפת על ידי המשטרה הצבאית והפרקליטות הצבאית. כל זאת, כאשר ההליך המשפטי עצמו מתנהל בפני בית דין צבאי.

החוק המסדיר את סמכויות האכיפה של המשטרה הצבאית הוא חוק השיפוט הצבאי. על פי חוק זה, כאשר מבוצעת עבירה בידי חייל במסגרת שירותו הצבאי, בידי המשטרה הצבאית נתונה הסמכות לעצור אותו. מעצרו בשלב ראשוני יכול להיעשות על ידי שוטר צבאי, אולם לאחר 24 שעות מעת מעצרו או 48 שעות במקרים מיוחדים, על המשטרה הצבאית להביאו בפני שופט בית דין צבאי.

מהי הארכת מעצר לצורך חקירה?

מעצרו הראשוני של חייל נעשה בידי המשטרה הצבאית כאשר הוא בגדר חשוד בביצוע עבירה. בשלב זה, פועלת המשטרה הצבאית על מנת לאסוף די ראיות המצביעות על אשמתו של החייל בביצוע עבירה פלונית. במהלך החקירה, מעבירה המשטרה הצבאית את החומר שנאסף על ידה לידי הפרקליטות הצבאית על מנת שתכריע האם יש מקום להעמדת החייל לדין.

שלב זה של המעצר לצורך חקירה הוא שלב רגיש בו יכול החייל לשבש את הראיות כנגדו, להימלט מרשויות האכיפה או להמשיך לסכן את הציבור בביצוע עבירות נוספות. על מנת למנוע מצבים אלו, בידי המשטרה לבקש את מעצרו של החייל עד להשלמת פעולות החקירה בעניינו. בשלב זה על המשטרה לשכנע את בית הדין הצבאי כי שחרור החייל ממעצר יוביל לשיבוש החקירה או לסיכון הציבור.

מהו מעצר של חייל עד תום משפטו?

לאחר סיום שלב החקירה, וככל שהפרקליטות הצבאית סברה כי יש מקום להעמדת החייל לדין, באפשרותה לבקש את המשך השמתו במעצר עד לתום ההליך המשפטי כנגדו. יחד עם זאת, האתגר המונח לפתחו של החשוד אשר הפך באופן רשמי לנאשם עם הגשת כתב האישום נגדו, הוא להשתחרר לחלופת מעצר.

בית הדין הצבאי מוסמך להורות על שחרור החייל במסגרת קביעת ערובה לכך שיתייצב להמשך משפטו. כך למשל, ניתן לשחרר את החייל ממעצר בבית מעצר לשהות בבסיס סגור ללא אפשרות יציאה ממנו. כמו כן, באפשרות בית הדין לקבוע כי יופקד סכום כסף כעירבון לשמירה על תנאי השחרור, לצד חתימה על כתב ערבות שיחולט במקרה של הפרת תנאי השחרור.

מהן זכויות החייל החשוד בעת שהותו במעצר?

שלב המעצר המבוסס על חשד כי החייל העצור ביצע עבירה, מלווה בדרך כלל בחקירתו באזהרה. בשלב זה יש לחייל החשוד מספר זכויות שעל מערכת המשפט הצבאית להקפיד על מימושן:

• זכות של החייל להשמיע את דבריו טרם קבלת החלטה לעצור אותו במסגרת סמכות המשטרה הצבאית.
• זכות לפגוש עורך דין לענייני צבא טרם החקירה ולהתייעץ עמו בטרם מתן מענה לשאלות החוקר מטעם המשטרה הצבאית.
• ככל שבית הדין החליט על הארכת מעצרו של החייל, בידיו האפשרות להגיש ערר על החלטת המעצר בפני ערכאה גבוהה יותר.

מעצר צבאי – פגיעה בחירות עוד בטרם הוכחה האשמה

כפי שניתן לראות, היכולת לעצור חייל בשל חשד לביצוע עבירה, מתחילה בגורם שאינו בעל סמכות שיפוטית אך מוגבלת לפרק זמן קצר. ואולם גם לאחר מכן, עם מעבר הדיון בשאלת מעצרו של חייל אל פתחו של בית הדין הצבאי – בין אם בשלב החקירה ובין אם בשלב שלאחר הגשת כתב אישום – בידי בית הדין הסמכות לעצור את החייל לפרקי זמן ממושכים וזאת טרם קבלת הכרעה בשאלה האם החייל אכן ביצע עבירה.