מהן עבירות ביטחון מידע בצבא? (מדריך משפטי)

השירות הצבאי מפגיש את המשרתים הרבים מדי שנה עם חומר בעל סיווג ביטחוני שהפצתו ברבים עשויה לפגוע בביטחון המדינה. החיילים מחויבים לנהוג בזהירות ובהקפדה יתירה על הוראות הסיווג של כל מסמך, ידיעה או חוות דעת שנחשפו אליה במהלך שירותם ומכוח תפקידם.

לצד הזהירות בה מתחייבים משרתי צבא הסדיר והקבע, חלות עליהם הוראות אשר מאפשרות לרשויות הצבא להטיל עליהם עונשים כבדי משקל, וזאת בין אם ביצעו עבירות ביטחון מידע באופן מכוון ובין אם עשו זאת כחלק מהתנהלות רשלנית שאינה בכוונת זדון.

מהן עבירות ביטחון מידע?

המונח ביטחון מידע עצמו מוכר לכל מי שמשרת או שירת בצה"ל, ואשר נחשף בין היתר לסוגי סיווג המסמכים החל מבלמ"ס, המשך בשמור, וכלה בסודי ועד סודי ביותר. סיווג המסמכים הוא תמרור אזהרה למשרתים לבל יביאו לזליגת מידע מסווג באופן שעשוי לפגוע בביטחון החיילים ואזרחי המדינה.

המונח עבירות ביטחון מידע מתייחס לכל מעשה שיש בו כדי להביא לזליגת מידע חסוי ממי שרשאי להיחשף אליו אל מי שאינו מורשה בכך. עבירות ביטחון מידע עשויות להתרחש עקב מעשים מכוונים הנעשים לשם הפקת רווח אישי מצד מי שמוסר את המידע לגורם זר, מטעמים אידאולוגיים או משום רשלנות גרידא הנובעת מאי הקפדה על נהלי אבטחת המידע של הצבא.

האם יש הבדל בין חייל לאזרח המבצעים עבירות ביטחון מידע?

ההבדל בין חייל ואזרח הוא באופי הדין החל עליהם. בעוד שעל אזרח חלות הוראות חוק העונשין בלבד, על חיילים חל בנוסף לחוק העונשין גם חוק השיפוט הצבאי. כך, כאשר אדם פרטי מבצע מעשה הפוגם בסודיות המידע הצה"לי, ניתן יהיה לייחס לו עבירות בהתאם להיקף המידע והכוונה מאחורי ביצוען כגון:

1. מסירת ידיעה לאויב
2. ריגול
3. מסירת ידיעה סודית ללא הסמכה או רשות
4. גילוי בהפרת חובה

לעומת זאת, כאשר חייל הפר חובת סודיות, ניתן יהיה לייחס לו את העבירות הבאות:

1. מסירת מידע לאויב העולה כדי בגידה
2. עזרה לאויב באופן העשוי לסייע לו או לסכן את הצבא
3. התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות
4. גילוי ידיעות סודיות למאן דהוא ללא רשות
5. עבירה במסמכים צבאיים
6. התרשלות בביצוע פקודה, הוראה או מילוי תפקידו

מה ההבדל בין עבירות רשלנות לעבירת כוונה?

על פי החוק הפלילי, לא ניתן להטיל על אדם עונש גבוה מ- 3 שנות מאסר בגין מעשה רשלני. מאחורי הוראה זו מגולמת תפיסה לפיה התנהגות רשלנית, אף שנעשתה באופן לא מכוון וללא כוונת פגיעה. גישה זו נועדה לקדם התנהלות זהירה בקרב האוכלוסייה, ביודעה כי אי נקיטת זהירות תוביל לענישה. לצד זאת, על עבירת כוונה מנגד אין כל מגבלה באשר לעונש הניתן להטלה.

אחד הביטויים להבדלים אלו בין סוגי העבירות כאשר מדובר בעבירות ביטחון מידע, הוא בהשוואת העונש בגין התנהגות מחפירה בקשר לפעולות צבאיות – עבירה הנעשית ביודעין שהעונש בצדה הוא עד 15 שנות מאסר, לעומת עבירת התרשלות  – עבירה המגלמת מעשה דומה אולם בשל העובדה שלא בוצעה במזיד, העונש בגינה הוא עד שנתיים מאסר בלבד.

מה העונשים המוטלים בגין עבירות ביטחון מידע?

כאשר מדובר בעבירות של התרשלות, בין אם בוצעו על ידי אזרח או חייל, העונשים נעים במשרעת שבין שנה כאשר מדובר על חייל טרי שהתרשל בתפקידו ועד לשלוש שנות מאסר כאשר מדובר באדם – אזרח או חייל – שבהתנהגות רשלנית הביא למסירת מידע מסווג לידי אויב.

מנגד, עבירות ביטחון מידע המגלמות כוונה כוללות עונשים חמורים בהרבה. כך למשל, ביצוע עבירה מעין זו הנעשית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה דינה מאסר עולם. כמו כן, כאשר הנסיבות מחמירות מעט פחות מכוונת סיכון המדינה אולם מבוססות על פעילות של פגיעה בביטחון המידע ביודעין, אזי העונשין הניתנים להטלה הם עד 15 שנות מאסר.

עבירות ביטחון מידע – החומרה נעוצה בשאלת הכוונה

הצורך לשמור על ביטחון המידע נותן בידי הצבא שני כלי ענישה – האחד כלפי מי שביצע עבירת ביטחון מידע ברשלנות וללא כוונה, והשני כלפי מי שפגע בביטחון המידע בכוונה וביודעין. עם זאת, בין שני המעשים קיימים פערי ענישה משמעותיים באופן המגלם רציונל ענישת כלל עבירות ביטחון המידע, וזאת תוך שמירה על יחס פרופורציונלי בין עונשים על מבצעי עבירות במזיד לבין מבצעי עבירות ללא כוונה.