הליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי

ישנן עבירות פליליות שלפני הגשת כתב אישום בגינן, התביעה מאפשרת לחשוד בביצוען לשכנע אותה שעליה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, ובכך, למעשה, לסגור את התיק נגדו. מאמר זה יעסוק בהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי.

חשיבות השימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי

לכל אדם, בין אם מדובר בחייל ובין אם מדובר באזרח, עומדת "חזקת החפות", כל עוד לא הורשע. עם זאת, הגשת כתב אישום מתפרשת לעתים באופן אוטומטי, בצדק או שלא בצדק, כמעין אשמה, גם אם בסופו של דבר האדם מזוכה מכל וכל.

הדבר עלול לגרום להרעה במצבו של אותו אדם, ככל הנראה שלא בצדק, ולכן פותחה פרקטיקת השימוע, אשר מעוגנת בחקיקה הישראלית.

החל משנת 2008, קיימת חובת שימוע לפני הגשת כתב אישום גם בדין הצבאי: החייל (באמצעות עורך הדין שלו) מעלה את טענותיו בטרם מחליטה הפרקליטות הצבאית להגיש נגדו כתב אישום.

הליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי חשובים בעיקר לחיילים שאין להם עבר פלילי, שכן הדבר יכול לחסוך סבל מיותר מהם ומבני משפחתם.

קיים סיכוי לא נמוך שגם נגד חיילים שאין להם עבר פלילי, הן צבאי והן אזרחי, יוגש כתב אישום שכן קיימות עבירות שהדין הצבאי מתייחס אליהן באופן חמור הרבה יותר מאשר הדין האזרחי.

כך, למשל, אזרח שמעשן קנאביס לא צפוי להיענש, אך חייל שמעשן קנאביס צפוי להיענש ואף בחומרה, ואולי אף לשבת בכלא הצבאי עקב כך.

כיצד מתבצע בפועל השימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי?

כאשר הפרקליטות הצבאית מקבלת לידיה חומר חקירה, בוחנת אותו ומגיעה למסקנה שישנו סיכוי סביר להרשיע את החייל בעבירה, חייב הפרקליט הצבאי לפנות לחייל, או למפקדו של החייל, כדי שיציג את טיעוניו, כדי שהתביעה תשתכנע, אולי, שאין להגיש כתב אישום נגדו.

לפני הצגת הטיעונים בפני התביעה, חשוב לפנות לעורך דין לענייני צבא וביטחון, שמכיר לעומק את כל חוקי ופקודות צה"ל, ויודע כיצד הפרקליטות הצבאית מתנהלת וכיצד יש לפעול מולה כדי שבסופו של דבר לא יוגש כתב אישום כנגד החייל.

אמנם השימוע קיים גם בדין האזרחי, אך בפועל סדרי הדין הצבאי וסדרי הדין האזרחי שונים לחלוטין, ולכן, כאמור, חשוב שעורך הדין יהיה בעל התמחות מיוחדת בדיני הצבא והביטחון.

הדבר חשוב במיוחד כשהעבירה המיוחסת לחייל אינה עבירה מסוג פשע, שכן רק בעבירות מסוג פשע הפרקליט חייב לערוך שימוע לחייל ולומר לו שצפוי להיות מוגש כתב אישום נגדו.

אם וכאשר החייל אכן פונה לפרקליטות הצבאית ומבקש לקיים הליך שימוע, אזי כאמור הוא (באמצעות עורך הדין שלו) מעלה את טענותיו,

ולאחר מכן הפרקליטות קובעת האם הוא אכן שכנע אותה ויש להימנע מלהגיש נגדו כתב אישום, או שהוא לא שכנע אותה ויש להגיש כתב אישום נגדו.

חשוב לדעת: ייתכן שאפשר לבטל כתב אישום בדין הצבאי גם אם כבר הוגש

רבים חושבים שהליכי שימוע לפני הגשת כתב אישום בדין הצבאי, מהווים "תחנה סופית", ואם בכל זאת מוגש כתב אישום, אין כל דרך לשנות זאת.

בפועל, הדבר לא מדויק. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום כנגד החייל, מתקיים "דיון הקראה", שבו הפרקליטות מקריאה בפני החייל את כתב האישום המוגש נגדו, ומבקשת ממנו להגיב עליו.

אם החייל מודה בכתב האישום, ככל הנראה באמת "אין דרך חזרה" מהעניין, והחייל צפוי לעמוד לדין. עם זאת, החייל יכול שלא להודות בכתב האישום אלא לכפור בו.

בנוסף לכך, חייל שהוגש נגדו כתב אישום יכול, בעזרת עורך דינו, להגיש לפרקליט הצבאי הראשי בקשה לבטל את כתב האישום.

לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי, הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו יכולים לבטל את כתב האישום, אם הדין טרם הוכרע בבית הדין הצבאי. אם וכאשר כתב האישום אכן מבוטל, החייל משתחרר באופן מיידי ממעצרו.