10 דברים שכל חייל חייב לדעת על חקירת מצ"ח

1. איך מתחילה חקירה של משטרה צבאית חוקרת כנגד חייל?

• מידע שנמסר לגורמי הפיקוד או למשטרה הצבאית החוקרת באופן ישיר
  לפי רוב חקירה תתחיל כתוצאה ממידע מפליל שקיים נגד חייל. אותו המידע מעורר חשד שהחייל המדובר ביצע עבירה פלילית או צבאית. המידע יכול להגיע על ידי מפקדים שאיתרו התנהגויות מוזרות והדבר עורר את חשדם. לעיתים המידע מגיע על ידי חייל או אזרח שמסרו מידע אודות אותו החייל.חשוב לזכור שהמידע המודיעיני שנמסר אינו מהווה ראייה כנגד החייל החשוד אלא רק מידע שהוביל לפתיחת החקירה. באם לא ימצאו ראיות נוספות שיאמתו את המידע שהועבר, ככל הנראה לא יוגש כתב אישום כנד אותו החייל שנחשד בביצוע העבירה.
• תלונה שהוגשה
  ייתכן שחקירת מצ"ח תיפתח עקב תלונה שהוגשה כנגד חייל בגין ביצוע עבירה פלילית או צבאית. תלונה רלוונטית לכל עבירה מכל סוג אך בדרך כלל מוגשת כאשר מדובר בעבירת מין שבוצעה על ידי חייל או מפקד.לפי רוב במקרים מסוג זה התלונה תוגש על ידי הנפגע או על ידי גורם שהיה עד למקרה ומעוניין למנוע מהחשוד להמשיך בביצוע העבירות. חשוב לזכור שתלונה שהוגשה בשונה ממידע שהועבר, מהווה ראייה שתהיה קבילה בבית המשפט.למרות זאת, לא כל תלונה שתוגש תוביל להגשת כתב אישום או להרשעה
• הפעלה של סוכן סמוי
  המשטרה הצבאית מפעילה חיילים שמשתלבים באופן סמוי ביחידות שונות ומדווחים על מצבים שבהם הם מזהים חייל החשוד בביצוע עבירה פלילית או צבאית.

2. קיבלת זימון לחקירת מצ"ח- מה לעשות?

מהרגע שמקבל חייל זימון לחקירה חשוב מאוד שהוא יהיה מוכן לקראתה וינסה להבין בגין מה הוא זומן אליה. מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בכדי להימנע מטעויות.

טעות שבוצעה באופן ההתנהלות של הנחקר עלולה לגרור אחריה תוצאות כבדות לרבות הגשת כתב אישום, הרשעה ואף רישום פלילי.

3. חייל עשוי להיות מזומן לחקירה באופן מידי ללא הכנה או התראה מוקדמת

במצב דברים שכזה חשוב מאוד לשקול מילים ולהתנהל באופן זהיר שהרי כל דבר שיגיד או יכחיש עלול לשמש לרעתו בהמשך ההליך.

4. כל גורם שנמצא סביבכם עשוי להיות חלק מצוות החקירה

חשוב להיות זהירים, גם הנהג שמסיע לחקירה, השומר בכניסה או החיילים האחרים בתא המעצר עשויים להיות חלק מצוות החקירה.

המשטרה הצבאית משלבת חוקרים סמויים בשטח שיאספו מידע וראיות בזמן שבו החשוד לא מצפה להיות תחת עיניה הבוחנות של המשטרה הצבאית. על כן חשוב להיות זהירים וערניים לכל אורך ההליך.

5. התייעצות עם עורך דין לא מעוררת חשד

יש החושבים כי פנייה לעורך דין לענייני צבא לקבלת סיוע או ייעוץ תשמש כנגד החשוד בהמשך. זאת מתוך המחשבה שחייל שפנה לעורך דין הוא בהכרח אשם.

אך בפועל הפנייה לעורך דין היא זכות העומדת בפני חשודים במערכת הצבאית והאזרחית כאחד. על כן, אסור לראות במימוש זכויותיו של החשוד כראייה לאשמתו.

6. החוקר יזהיר את החשוד בהתחלה בנוגע לעבירה שהוא נחקר לגביה

ישנה סברה שהחוקר מנסה להוציא בכוח מידע מהחשוד ללא מתן הסבר על סיבת החקירה או המעצר. בפועל, על החוקר מוטלת החובה להציג לחשוד את הסיבה שבגינה הובא לחקירה של המשטרה הצבאית החוקרת.

7. לשמור על זכות השתיקה?

לא פעם עולה הסוגיה של חשוד שבוחר לא להשיב לשאלות חוקריו או להשיב על כל שאלה בכך שהוא שומר על זכות השתיקה.

השימוש בזכות השתיקה עשוי להיות מועיל מפני שהוא מונע מהחשוד להודות באשמה שמיוחסת לו או להגיד דברים שעלולים לשמש כנגדו בהמשך.

אולם, לא תמיד שמירה על זכות השתיקה היא הדבר הנכון. יכולים להיות מצבים שבהם אדם שישמור על זכות השתיקה יצור רושם של אשם ויוביל את החוקרים להחמיר את תנאי החקירה ואת הלחצים שמופעלים עליו במסגרתה.

8. זמן המעצר בטרם ההבאה בפני שופט

החוק קובע את פרק הזמן המקסימלי שבו ניתן לעכב חייל למעצר לפני שהובא בפני שופט. פרק הזמן הקבוע בחוק הוא עד 24 שעות ולא יותר. הארכה של פרק הזמן תיעשה רק בנסיבות חריגות ובאישור מיוחד.

9. מותר לנחקר לנוח במהלך החקירה

התפיסה הרווחת חושבת שברגע שמביאים חייל להיחקר הוא חייב להגיב ולשתף פעולה.

אולם, באם מביאים חייל לחקירה בשעת לילה מאוחרת הוא זכאי לבקש לדחות את החקירה לבוקר בטענה שהוא לא ערני ולא יוכל להשיב כראוי על השאלות שיבקשו ממנו החוקרים להשיב עליהן.

10. חקירה לא אומרת שיש עונש, זה רק שלב הבירור

גם אם אדם נחקר או זומן לחקירה אין הדבר אומר שעתיד להיפתח נגדו כתב אישום או שהוא עתיד להיות מורשע בביצוע עבירות חמורות.

לעיתים אדם מזומן לחקירה בכדי לברר ולאמת חשד שקיים ביחס לאדם אחר. כמו כן, גם אם אדם נחקר ביחס לחשד לגביו אין זה אומר שבהכרח יורשע.