כל חייל, בין אם בשירות סדיר, בין אם בשירות קבע ובין אם בשירות מילואים פעיל – יכול למצוא את עצמו מורשע בביצוע עבירה בבית דין צבאי, וכתוצאה מכך להישלח לכלא צבאי. מאמר זה יסביר מהן הזכויות של כל חייל שנעצר.
זכות לפנות לגורמי סיוע
בכלא הצבאי קיימים מספר גורמי סיוע, ולכל חייל שנעצר יש זכות לפנות אליהם אם הוא מרגיש צורך בכך. גורמי הסיוע הם, למשל:
- מערך גחל"ת: מערך שכולל קצין בדרגת רב סרן העומד בראשו, וכן מאבחנות שנמצאות בשירות סדיר. המערך מקיים שיחות עם החיילים שנעצרו (להלן: "העצורים") ולומד על החיים האישיים שלהם, ובפרט על מצבם הכלכלי והמשפחתי.בהתאם למידע שמקבל המערך מאותם העצורים, הוא ממליץ להם כיצד להמשיך את השירות הצבאי שלהם באופן תקין. ההמלצות העיקריות שהמערך יכול לתת הן הישארות ביחידה, שינוי שיבוץ או אפילו פטור משירות בצה"ל.
- ועדות התאמה: אם ישנם עצורים שמערך גחל"ת לא מאבחן אותם, מכל סיבה שהיא, הם יכולים לבקש שעניינם ייבחן על ידי ועדת התאמה, שכשמה כן היא, בודקת האם אותם עצורים מתאימים להמשך שירות צבאי.ועדות ההתאמה יכולות לפטור עצורים משירות עקב אי התאמה וכן עקב התנהגות רעה וחמורה. פטור משירות עקב התנהגות רעה וחמורה יכול לשלול זכויות מהעצור, למשל את זכותו לקבל מענק שחרור.
- מערך בריאות הנפש: האנשים שמרכיבים את מערך בריאות הנפש הם הפסיכיאטר של הכלא הצבאי, ראש צוות קציני בריאות הנפש וכן קציני בריאות נפש נוספים במילואים או בסדיר.אותם אנשים בודקים עצורים אשר מלינים על מצוקה נפשית, או כאלה שלא כשירים לשירות צבאי. לאחר בדיקות אלה, יכולים אנשי המערך להגיע למסקנה שיש להוריד את הפרופיל הרפואי של עצורים אלה, אולי אפילו לפרופיל 21 – שחייל שמחזיק בו, משתחרר מהצבא על רקע נפשי.
- מקא"מ: מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות. תפקידו לטפל בעצורים שכבר בעת גיוסם הוגדרו כחיילים מאוכלוסיה מיוחדת, שכן עוד בטרם גיוסם היו להם תיקים פליליים במשטרה, הם לא סיימו 12 שנות לימוד וכדומה.
כמו כן, כל חייל שנעצר (כמו כל חייל אחר) זכאי לטיפולים רפואיים במרפאה וכן לשיחות עם גורמי ת"ש.
זכות לביקורים משפחתיים
בנוסף לזכות לפנות לגורמי סיוע, לכל חייל שנעצר יש זכות שבני משפחתו יבקרו אותו בכלא הצבאי. ואולם, חשוב להבהיר שחלות הגבלות מסוימות על הביקורים המשפחתיים, למשל:
- הביקור המשפחתי הראשון של חייל בשירות סדיר לא יכול לכלול יותר מ-4 נפשות בסך הכל, והוא יכול להיערך, לכל המוקדם, ביום השמיני שבו נכנס החייל לכלא הצבאי
- הביקור המשפחתי הראשון של חייל נשוי או חייל מילואים יכול להיערך, לכל המוקדם, שלושה ימים לאחר כניסת החייל לכלא הצבאי
- הביקור המשפחתי הראשון של חיילת יכול להיערך, לכל המוקדם, 48 שעות לאחר שהחיילת נכנסה לכלא הצבאי
- יש לתאם את הביקור מספר ימים מראש
- לאחר הביקור המשפחתי הראשון, כל עצור זכאי לביקורים משפחתיים בכל ארבעה-עשר ימים (בדרך כלל, בימי שני או בימי רביעי)
- כדי שמשפחת העצור תוכל להיכנס בין שערי הכלא הצבאי, היא צריכה אישור לכך מקצין העיר
כמשפחת העצור מגיעה לבקרו בכלא הצבאי, היא יכולה להביא לו את הציוד האישי שלו.
כמו כן, כל חייל יכול להכניס מראש את ציודו האישי לכלא הצבאי, או לרכוש ציוד אישי נוסף בשקם – לשם כך הוא מקבל בכל יום חמישה שקלים. גם משפחת החייל יכולה לרכוש עבורו ציוד בשקם, באמצעות הטענת כרטיס מיוחד.
חייל נעצר – מה ההשלכות?
לצד העובדה שלכל חייל שנעצר יש מספר זכויות חשובות, חשוב להבהיר שלכלא צבאי יכולות להיות השלכות חמורות, ולכן חשוב שכל חייל ימנע מלעשות כל פעולה שתגרום לו להיעצר.
אם, למשל, מעצרו של חייל גרם לכך שהאחרון הפסיד קורס או הכשרה, הוא יכול לאבד את התפקיד שהיה מיועד לו.
נוסף על כך, חייל שהורשע בעבירה חמורה מאוד יכול להיות מודח מתפקידו ואף מהשירות הצבאי כולו (כלומר להשתחרר בשחרור מוקדם), ויכולות להישלל ממנו הטבות.
בנוסף, במקרים שבהם ההרשעה בעבירה חמורה גוררת רישום פלילי (מה שבדרך כלל קורה), הדבר עשוי להשפיע על חייו של החייל גם לאחר שישתחרר מצה"ל, למשל יקשה עליו בקבלה למקומות עבודה.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר