אכיפת המשמעת הצה"לית
צה"ל כמו כל גוף צבאי מיוסד על עקרונות של סדר ומשמעת. המשמעת נאכפת בצבא נאכפת על ידי המשטרה הצבאית. המשטרה הצבאית עוסקת באכיפת חוקי הצבא המשמעת על כל גווניהם.
האכיפה מבוצעת על ידי הצבת חיילים סמויים ביחידות אחרות, ביצוע תשאולים וחקירות של חיילים חשודים ואף עצירת חיילים בשעת הצורך.
אחת היחידות הקיימות במשטרה הצבאית היא מצ"ח. מצ"ח היא המשטרה הצבאית החוקרת אשר אמונה בעיקרה על תחום החקירות ופועלת לביצוע אכיפה מיטבית בדרכים נוספות ומגוונות.
זימון חייל לחקירה
המשטרה הצבאית החוקרת תחליט לזמן חייל לחקירת מצ"ח כאשר הוא נחשד בביצוע עבירה או נתפס במהלך ביצועה.
זימון של חייל לחקירה יכול להיעשות רק לאחר שקיים בידי המשטרה הצבאית מידע בסיסי אודות המקרה שבגינו מעוניינים לפתוח כתב אישום.
המידע אודות ביצוע עבירות
המשטרה הצבאית החוקרת מקבלת את המידע על הנחקרים במספר ערוצים שחלקם הם פרי פעילות עצמאית של מצ"ח ואחרים מיוסדים על מקורות חיצוניים.
- מקורות פנים– אחד המקורות המרכזיים שמפעילה המשטרה הצבאית בעצמה הוא סוכנים סמויים. מצ"ח שולחת חיילים מטעמה שישתלבו ביחידות שונות בצבא ויפעלו באופן סמוי לאיתור של עבירות. כאשר חייל סמוי מאתר עבירה על החוק הוא מעביר את המידע למשטרה הצבאית החוקרת והיא עושה בו את הדרוש בכדי לאכוף את ביצוע העבירה.
- מקורות חוץ– כאמור המשטרה הצבאית לא מקבלת את המידע רק על ידי איסוף עצמאי שלו אלא יש גם מקורות חוץ. המקורות החיצוניים יהיו לפי רוב דיווחים שיגיעו למשטרה על ידי מפקדים מיחידות הצבא השונות ולעיתים גם מחיילים שהיו עדים לביצוע עבירה ורצו לדווח על כך לגורמי האכיפה.
המידע אודות ביצוע עבירה יכול להגיע לידי המשטרה גם בעקבות תלונות שהוגשו. תלונות מוגשות בדרך כלל על עבירות מין או על עבירות של אלימות, גניבה והשחתת רכוש.
כאשר המשטרה הצבאית מקבלת תלונה בגין ביצוע עבירה היא משתמשת בו כראייה ויכולה על בסיסו לזמן חייל לחקירה.
מה עתיד לקרות לאחר הזימון לחקירה?
זימון לחקירה מתחלק לשני סוגים- יכול להיות זימון מיידי אשר במסגרתו מועבר החייל ישירות למתקן שבו תבוצע החקירה.
וכן יכול להיות מצב שבו חייל מזומן לחקירה לתאריך עתידי בשעה ומקום מוגדרים. כאשר מדובר בחקירה עתידית חשוב לנצל את טווח הזמן שקיים בין הזימון לחקירה ולפנות לקבלת ייעוץ על ידי עורך דין לענייני צבא.
העצות שייתן עורך הדין בטרם ההגעה לחקירה יוכלו להיות מכריעות בתוצאה הסופית של החקירה והן עשויות אף להוביל מחיקת כתב האישום אם הנחקר יתנהל כראוי ובהתאם להנחיות שקיבל.
העת הגעת הנחקר למתקן החקירה יכנס באופן מיידי לחדר לטובת ביצוע החקירה. לעיתים ייחקר בידי חוקר אחד ולעיתים ייחקר על ידי מספר חוקרים במקביל, הכל תלוי במקרה ובחומרת הנסיבות.
לפי רוב, כאשר יהיו בחדר החקירות שני חוקרים הם ינסו להפעיל על הנחקר "תרגילי חקירה".
התרגיל הידוע שמבצעים חוקרים הוא "חוקר טוב- חוקר רע". כלומר, שני החוקרים ייצמדו להנחיות שקיבלו אחד יהיה נחמד חברי ונעים והשני יפעל באופן בוטה ומאיים.
על הנחקר לזכור ששיטה זו נועדה לאיים עליו ולגרום לו לשתף פעולה עם החקירה. חשוב להיות מודע לכך שמדובר בתרגיל חקירה, לא להילחץ ולפעול בהתאם להנחיות שנתן עורך הדין.
אם לאחר החקירה יתגלה כי החייל אשם בעבירה שבגינה נחקר, לפי רוב ייפתח כנגדו כתב אישום והוא יובא למשפט בבית דין צבאי.
הרשעה במשפט בבית דין צבאי לפי רוב תוגדר כעבירה פלילית ולכן תגרור אחריה רישום במרשם הפלילי האישי של אותו החייל.
רישום פלילי
לכל אדם קיים גיליון אישי במסגרת המרשם הפלילי המשטרתי. בגיליון כתובות כל ההרשעות שקיימות לאותו האדם בליווי העונש שניתן בעקבותיהן. אדם שיש לו הרשעות בגיליונו האישי נקרא אדם בעל עבר פלילי.
קיומו של עבר פלילי הינו דבר בעייתי שיש לו השלכות רבות על עתידו של האדם, בייחוד כאשר מדובר בחייל שטרם סיים את שירותו הצבאי
השלכותיו של הרישום הפלילי
- פגיעה במשרות עתידיות– אדם שיש לו עבר פלילי מוגבל בהיקף התקבלותו למקומות עבודה שונים. זאת מפני שישנם מעסיקים שחשופים לתיקים הפליליים של מועמדים לעבודה מתוקף חוק.החשיפה ניתנת למעסיקים שקיומו של עבר פלילי משפיע ישירות על אופיו של התפקיד ועל יכולתם של המתמודדים לעבודה לבצעו. הדבר בא לידי ביטוי במשרות ציבוריות, טיפוליות, ביטחוניות ועוד.
- שחרור בכבוד– ככלל חייל שמסיים שירות מלא ותקין בצבא מקבל תעודה שמעידה על כך שמלא את תפקידו וסיים את שירותו בכבוד. חייל שיש לו הרשעות פליליות שנוספו לתיקו במסגרת שירותו לא יוכל לקבל אישור לשחרור בכבוד.
- קבלת אישור לביצוע פעולות אלטרנטיביות- כאשר אדם מעוניין לשמש כאפוטרופוס לאדם אחר או לבצע פעולת אימוץ הדבר כרוך בקבלת אישור. אדם בעל עבר פלילי לפי רוב לא יקבל אישור לביצוע פעולות מעין אלה.