משפט צבאי בגין עריקות ממילואים (מדריך משפטי)

הרבה פעמים קבלת זימון למילואים עשויה להתקבל דווקא ברגעים לא נוחים – רגע לפני מבחן חשוב באוניברסיטה, מעבר דירה או סתם תקופה לחוצה בחיים.

רבים ממשרתי המילואים עשויים לחשוב כי "במקרה הכי גרוע אני אבריז, הרי הם יודעים שאני חייל טוב".

אולם גם חייל טוב ככל שיהיה צריך למלא אחר הוראות החוק, כאשר לעצם הנפקדות עשויות להיות השלכות שונות שיובילו להעמדת החייל לדין משמעתי ולעיתים אף לדין פלילי בבית הדין הצבאי.

מה נחשבת לעריקות ממילואים?

על פי חוק השיפוט הצבאי החל הן על חיילים בשירות הסדיר והן על חיילי המילואים, חייל נחשב כעריק כאשר הוא נעדר משירות צבאי בכוונה שלא לחזור לשירות.

במידה וחייל נעדר 18 חודשים, חלה עליו חזקה כי הוא נעדר משירות צבאי בכוונה שלא לחזור אליו. לכן במידה ויעמוד לדין, יהיה עליו להוכיח כי לא נעדר מתוך כוונה שלא לחזור לשירות צבאי.

מנגד, היחס הצבאי לחייל שנעדר משירות מילואים שונה מהגדרת חוק השיפוט הצבאי לעריקות.

כאשר חייל מילואים מזומן לשירות מילואים פעיל, מצופה ממנו להתייצב במועד שנקבע. במידה וחייל התייצב לשמ"פ (שירות מילואים פעיל) ונפקד לאחר מכן 14 יום ברציפות הוא יוגדר כעריק. במידה והחייל כלל לא התייצב לשמ"פ הוא יוגדר כעריק אם נפקד במשך 20 יום ברציפות.

אם חייל המילואים יוגדר כעריק במערכת הצבאית, הטיפול בו יועבר למדור עריקים הנמצא באחריותה של השלישות הראשית.

מהי הענישה על נפקדות או עריקות ממילואים?

הענישה המקסימלית בדבר עריקות ממילואים עשויה להגיע לשבע שנות מאסר, ובמקרים בהם היחידה אליה משובץ העורק מהמילואים עסקה בפעילות מבצעית הענישה יכולה אף להגיע לעשר שנות מאסר.

יחד עם זאת, חשוב לדעת שמדובר בענישה שכמעט ואינה מיושמת.

במרבית המקרים, כאשר חייל נעדר משמ"פ הוא יעמוד לדין משמעתי, גם כשמדובר בתקופה יחסית ממושכת (עד שנה מהזימון לשמ"פ).

אולם אם מדובר בתקופות ארוכות יותר ייתכן ואף יוגש כתב אישום, וחייל המילואים יעמוד לדין פלילי שיתבצע בבית דין צבאי.

במידה וחייל המילואים יורשע הוא עשוי לקבל עונשים שונים כגון:

1. מאסר בפועל.
2. מאסר על תנאי.
3. הורדה בדרגה.
4. קנס כספי.
5. ועוד.

מהם השיקולים לענישה בדבר היעדרות משמ"פ?

ישנם שיקולים שונים ומגוונים אשר עשויים להשפיע על עצם ההעמדה לדין, המקום בו יינקטו ההליכים וחומרת הענישה.

בין שיקולים אלו ניתן למנות את:

1. תקופת ההיעדרות – מהו משך היעדרות חייל המילואים מהשירות. ככל שמשך ההיעדרות ארוך יותר, הדבר עשוי להשפיע על חומרת הענישה.
2. היעדרויות נוספות – האם מדובר בהיעדרות ראשונה של החייל משירות המילואים? אם התשובה שלילית, לדבר עשויות להיות השלכות על חומרת העונש ואף על מקום ההעמדה לדין (דין משמעתי או בית דין צבאי).
3. אופי השמ"פ – לטיב ואופי השירות הפעיל ממנו נעדר חייל המילואים עשויות להיות גם כן השלכות. למשל, ככל הנראה היעדרות מצו 8 תהיה חמורה יותר מאשר היעדרות מאימון מבצעי.
4. נסיבות אישיות – ייתכן שנסיבות אישיות שונות של חיילים כגון מצוקות כלכליות, נפשיות, משפחתיות וכיו"ב עשויות להיות בעלות השפעה על חומרת העונש.

בהקשר זה יש לציין כי אחריות ההגעה למילואים מוטלת על חייל המילואים, ולכן יותר ממומלץ ליצור קשר עם יחידת המילואים במידה ולא נוצר קשר עם המשרת במשך שנה. במידה והחייל לא יצר קשר, הוא עשוי להיות חשוף לענישה על עבירת אי יצירת קשר.

כיצד למנוע עריקות מילואים?

לעיתים לחייל המילואים עשויות להיות סיבות מוצדקות להיעדרות משירות המילואים, עד כדי קבלת פטור. חייל הסבור שיש לו סיבות מוצדקות לכך יכול לפנות לגורמים המוסמכים השונים, ולמנוע מצב של עריקות ממילואים.

להלן כמה מקרים אפשריים לכך:

1. סיבות רפואיות: חייל אשר חל שינוי במצבו הבריאותי הגופני או הנפשי זכאי לפנות לוועדה רפואית אשר עשויה לבחון מחדש את הפרופיל הצבאי שלו.
2. נסיבות אישיות: כגון אבל, אירוע משפחתי, נישואין או יציאה לחו"ל.
3. מצפון: במקרים נדירים ניתן לקבל פטור משירות מילואים עקב פגיעה במצפון החייל.
4. משפחה שכולה: הורה שכול, בן או בת למשפחה שכולה עשויים לקבל פטור או הקלות בשירות המילואים.
5. לימודים ותעסוקה: חייל המילואים יכול לפנות לוועדות השונות המתעסקות בבקשותיהם של סטודנטים, עצמאים ושכירים בדבר היעדרות משירות מילואים.