שחרור מהצבא מטעמי מצפון (מדריך משפטי)

במדינת ישראל חלה חובת גיוס לצבא ביחס לכלל האוכלוסייה היהודית שבה. באשר לאוכלוסייה הערבית, קיימת התגייסות בשיעור גבוה מצד בני הקהילה הדרוזית, אחוז גיוס בהיקף לא מבוטל מקרב בני העדה הבדואית ומספר קטן של מתנדבים לשירות ממוצא ערבי נוצרי או ערבי מוסלמי.

בעוד שהפטור הרחב ביותר משירות צבאי בקרב האוכלוסייה היהודית הוא של דתיים חרדים שתורתם אומנותם, יש לא מעט מועמדים לשירות ביטחון המבקשים להשתחרר משירות צבאי מטעמי מצפון. דרך התמודדות הצבא עם צעירים אלו נע בין שחרור משירות ועד לכליאה בעוון אי קיום חוק שירות חובה.

מי זכאי לפטור משירות צבאי?

חוק שירות ביטחון מאפשר לצה"ל להורות בצו למי שמיועד לשירות ביטחון להתייצב לשירות. אדם אשר קיבל צו גיוס לשירות בצה"ל, חייב בחוק לציית לו. כעיקרון, כל אזרח ישראלי או תושב קבע החי במדינה, מוגדר כמיועד לשירות ביטחון. עם זאת, ישנן הוראות ייחודיות הנוגעות למי שמוגדרים בני ישיבות אשר זוכים לפטור משירות ביטחון.

ככלל, הצבא אינו מחייב צעירים מהמגזר הערבי לשירות צבאי וערבים המשרתים בצה"ל הם בדרך כלל מי שהתנדבו לכך. לצד זאת, מאפשר חוק שירות ביטחון לפטור מיועדים לשירות ביטחון מחובת השירות מנימוקים הקשורים בהיקף הצבא, צרכי החינוך, טעמים משפחתיים או טעמים אחרים. כמו כן, נשים שהן דתיות, אימהות או נשואות פטורות משירות.

מה משקלם של טעמי מצפון בעיני הצבא?

השירות הצבאי הוא חובה וחוק שירות ביטחון אינו נוקב בקושי מצפוני כטעם לפטור משירות. על כן, טענה כללית כי עצם השירות נוגד את מצפונו של מועמד לשירות, אינה צפויה להתקבל על ידי גורמי הצבא ככזאת המאפשרת לפטור אותו משירות ביטחון. עם זאת, בידי הצבא האפשרות לפטור כל אדם מטעמים של חוסר התאמה.

כך, ייתכן שאדם המביע קושי מצפוני לשירות צבאי, ישוחרר מתוך זיהוי של גורמי הגיוס כי הוא אינו מתאים לשרת בצה"ל, וזאת על סמך ההוראה בחוק שירות ביטחון המאפשרת לפטור אדם תחת הנימוקים הנוגעים להיקף הצבא או מטעמים אחרים. עם זאת, בידי הצבא האפשרות לנקוט בהליך פלילי צבאי כלפי מי שאינו מעוניין לשרת מטעמי מצפון.

מה צפוי לאדם המסרב להתגייס מטעמי מצפון?

חוק שירות ביטחון מאפשר הטלת עונש של עד 5 שנות מאסר על מי שמסרב לצו גיוס, לרבות אדם המסרב להתגייס לצבא מטעמי מצפון. ככל שאותו אדם לא נקט בדרך מקובלת לקבלת הפטור משירות דוגמת המתנה להחלטה מצד הצבא לפטור אותו משירות ביטחון או שחרורו מחמת סעיף נפשי, הרי שהוא מסתכן כי יינקטו כנגדו ההליכים הבאים:

• מעצרו על ידי המשטרה הצבאית בגין השתמטות משירות.
• חקירה באזהרה על ידי חוקרי המשטרה הצבאית
• שפיטתו בבית דין צבאי.

בכל אחד מהליכים אלו, קיים צורך ממשי בליווי על ידי עו"ד צבאי אשר יידע לתת לאדם שנעצר בגין השתמטות את הייצוג הטוב ביותר למול הליכים הצפויים לו בגין החלטתו להשתמט.

האם ניתן שלא לציית לפקודה מטעמי מצפון?

אחת העבירות המנויות בחוק השיפוט הצבאי היא סירוב לקיים פקודה. החוק אינו מחריג טעמי מצפון מהאיסור לקיים פקודה, ומדובר בעבירה שהעונש בצדה יכול להגיע עד ל- 3 שנות מאסר בנסיבות רגילות ועד 10 שנות מאסר כאשר הסירוב הוא בעת מלחמה. עם זאת, חוק השיפוט הצבאי מציין באופן מפורש כי אין חובה לציית לפקודה שהיא באופן ברור וגלוי בלתי חוקית.

למול אי בהירות זו, עשוי חייל בשירות צבאי לסבור כי פקודה מסוימת המוטלת עליו היא בלתי חוקית באופן גלוי וברור על פי תפיסתו וצו מצפונו ולסרב לעשותה. במצב דברים זו, עשוי הצבא לסבור כי מדובר בסירוב שאינו מוצדק, ואותו חייל עשוי להסתכן בהליך פלילי בגין עבירת סירוב פקודה. בעת היקלעות למצב מעין זה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד צבאי.

שחרור מטעמי מצפון – כל מקרה לגופו

פעמים רבות נוקט הצבא בסמכות הנתונה לו לפטור מיועדים לשירות מטעמים שונים, על מנת לפטור מי שמביע חוסר מוטיבציה מופגן לשירות בצבא. עם זאת, אדם המבקש להשתחרר מהצבא מטעמי מצפון מסתכן באפשרות כי תגובת הצבא תהיה לאכוף כלפיו את הוראות חוק שירות ביטחון בצורה נוקשה ולנקוט כלפיו בהליך פלילי בגין השתמטות מחובת השירות.