מהן הזכויות של חייל במשפט צבאי?

במדינת ישראל ישנה מערכת משפט נפרדת מהמערכת האזרחית החלה על כלל האנשים המשרתים בצבא – חיילים המשרתים בשירות חובה, חיילים בשירות קבע, משרתי מילואים, אזרחים עובדי צה"ל ואפילו משתמטים.

סמכותה של מערכת המשפט הצבאית מתבססת על חוק השיפוט הצבאי, התשכ"ט – 1995. חוק זה קובע ומסדיר את גופי השיפוט הצבאי, את סדרי הדין לפיהם יתנהל המשפט הצבאי, את האוכלוסיות הכפופות לחוק השיפוט הצבאי ואת העבירות שבגינן עשויות להישפט האוכלוסיות הללו.

בנוסף, מגדיר חוק השיפוט הצבאי את זכויותיו של החייל במשפט הצבאי, כאשר ניתן לחלק אותן לשני סוגי דינים – הדין הפלילי והדין המשמעתי.

מהו הדין המשמעתי הצבאי?

בכדי שהצבא יוכל להתנהל בצורה תקנית ומסודרת, ולשם כינונם של סדר ומשמעת קיים הדין המשמעתי הצבאי (דמ"ש).

הדין המשמעתי הצבאי נוגע בעבירות שונות הקבועות בחוק השיפוט הצבאי שהעונש עליהן הוא עד שלוש שנות מאסר. בין עבירות אלו ניתן למנות הפגנה הפוגעת במשמעת, נטישת משמרת, אלימות כלפי חייל אחר, העלבת מפקד, התעללות בחייל אחר ועוד.

ההליך המשמעתי הצבאי מתחיל בהגשת תלונה כנגד החייל. על הקצין השופט למלא את פרטי התלונה ופרטי החייל בטופס 630. בנוסף, על הקצין השופט למלא את כלל פרטי הטופס הכוללים את מהלך הדיון, פרטי העדות ככל שהייתה כזו, הכרעה באשמה וגזר הדין.

מהן הסמכויות של קצין השיפוט?

יש שלושה קציני שיפוט שונים. קצין שיפוט זוטר (קש"ז), קצין שיפוט בכיר (קש"ב) וקצין שיפוט בכיר מיוחד. כל אחד מהקצינים הללו הוא בעל דרגה שונה והכשרה שונה לעניין השיפוט הצבאי, ולכן לא כל אחד מהם רשאי להטיל את כל סוגי העונשים.

לדוגמא, כל הקצינים האלו רשאים לתת התראה ונזיפה. מנגד, גם ריתוק כולם יכולים לתת אך משך הריתוק משתנה בין קצין לקצין.

מהן זכויות החייל בדין המשמעתי הצבאי?

יש לדעת כי אין לחייל זכות לייצוג על ידי עורך דין לענייני צבא בהליך המשמעתי הצבאי. במקרה בו הדין המשמעתי מתבצע לפי החלטתו של הפרקליט הצבאי, החייל יכול להגיש מטעמו חוות דעת של סנגור, אך סנגורו לא יוכל לייצג אותו בדיון.

מנגד לחייל בהליך המשמעתי יש זכויות חשובות אותן יש להכיר:

1. נוכחות בדיון: לחייל ישנה הזכות להיות נוכח בדיון ולהשמיע את גרסתו בפני קצין השיפוט.

2. זכות העיון: לחייל ישנה הזכות לעיין בחומרי החקירה המונחים בפני קצין השיפוט, ובנוסף לעיין בכל פרטי התלונה.

3. הבאת עדים וראיות: לחייל ישנה הזכות להציג ראיות מטעמו, ובנוסף, לזמן עדים לשם בירור התלונה.

4. זכות הערעור: לאחר שניתן פסק דין משמעתי בידי קצין השיפוט, ישנה זכות לחייל להגיש ערר למפקדו של קצין השיפוט בתוך 15 יום ממתן פסק הדין.

5. זכות ההיוועצות בעורך דין: על אף שהחייל אינו יכול להיות מיוצג על ידי עורך דין, קיימת לו הזכות להיוועץ עם עורך דין בטרם ההליך המשמעתי.

6. ביטול ההליך: אם התקיימו תנאים מסוימים, ישנה זכות לחייל להגיש בקשה לביטול ההליך לפרקליטות הצבאית, אשר תוכל לשפוט אותו בהליך מחודש.

7. המתקת העונש: לאחר גזר הדין בו נקבע עונשו של החייל, יש לו הזכות לפנות בבקשה לאלוף הפיקוד שלו לשם המתקת העונש.

מהו הדין הפלילי הצבאי?

הדין הפלילי חל על עבירות חמורות שהדין המשמעתי אינו חל עליהן, כגון עבירות מין, סמים ועוד. בדרך כלל ברקע העמדה לדין הפלילי הצבאי עומדת חקירה של המשטרה הצבאית החוקרת (חקירת מצ"ח), אשר מעבירה את ממצאי חקירתה לפרקליטות הצבאית.

הסמכות להחליט כי חייל יעמוד לדין פלילי צבאי נתונה לפרקליט צבאי או לסגן של הפרקליט. ככל שיוחלט להעמיד את החייל לדין, יוגש נגדו כתב אישום והוא יהפוך לנאשם, כשהדיון יתקיים בפני בית דין צבאי.

מהן זכויות החייל בדין הפלילי הצבאי?

ישנן זכויות רבות וחשובות לחייל המצוי בהליך פלילי, להלן כמה מהחשובות שבהן.

1. חזקת החפות: על הפרקליטות הצבאית מוטל הנטל להוכיח את אשמו של החייל. כל עוד שלא יוכח אחרת, החייל בחזקת חף מפשע.

2. עדים: לנאשם ישנה הזכות להעיד בעצמו, להביא עדים מטעמו ולחקור את עדי התביעה (הפרקליטות).

3. זכות הייצוג: בניגוד להליך המשמעתי, לחייל קיימת הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים הפליליים השונים.

4. זכות הערעור: לחייל הנאשם ישנה הזכות לערער על פסק הדין בפני בית הדין הצבאי לערעורים (זכות הערעור קיימת גם לתביעה).