עבירות נשק בצבא (מדריך משפטי)

במדינת ישראל חל איסור בחוק להחזיק נשק, לשאת אותו או לעשות בו שימוש ללא רישיון.  ואולם, בעוד שהליך רישוי על כלי יריה הנעשה ביחס לאזרחים באופן מדוקדק תוך עמידה בקריטריונים נוקשים, כמעט כל חייל עשוי להחזיק או לעשות שימוש בנשק בשלב מסוים במהלך שירותו הצבאי. בשל הצורך בשמירה על ביטחון כל חיילת וחייל ואי ניצול לרעה של הגישה של חיילי צבא הגנה לישראל לנשק, כולל חוק השיפוט הצבאי איסורים המתייחסים באופן מפורט לשימוש בנשק על ידי חיילים. ביצוע עבירות בניגוד להוראות סעיפים אלו, עשוי לגרור השלכות חמורות כלפי מי שביצע אותן.

מהן עבירות הנשק המתייחסות לחיילים?

אדם המשרת בצבא נתון למערכת חוקים שונה מזו של אדם בן גילו שאינו חייל.

שניהם, הן החייל והן האזרח, כפופים למאות הוראות הדין הפלילי המגולמות בעיקרן בחוק העונשין ובעשרות דברי חקיקה משלימים. עם זאת, חייל בשירות חובה או קבע כפוף בנוסף על כך להוראות חוק השיפוט הצבאי.

חוק זה כולל הוראות ייחודיות הנוגעות לשימוש בנשק, שאי ציות להן עשוי להוביל להשלכות חמורות. אלו חלק מעבירות הנשק המנויות בחוק השיפוט הצבאי והעונש שניתן להטיל בגינן:

1. מסירת נשק לאויב – כל עונש לרבות עונש מוות כאשר מסירת הנשק נעשתה בזמן מלחמה ביודעין או עד 15 שנות מאסר כאשר המסירה נעשתה על רקע התנהגות מחפירה.
2. הוצאת נשק מרשות הצבא – עונש של עד 15 שנות מאסר.
3. שימוש בנשק שניתן לחייל על ידי הצבא שלא למטרות הצבא – עונש של עד 5 שנות מאסר.
4. שימוש בלתי חוקי בנשק – עונש של עד 3 שנות מאסר.

האם ניתן לדון חייל שעבר עבירת נשק בדין משמעתי?

חוק השיפוט הצבאי מאפשר לנקוט בהליך משמעתי כלפי חיילים שעברו עבירות במהלך שירותם הצבאי, כל עוד מדובר בעבירה שעונשה אינו עולה על 3 שנות מאסר.

מדובר בהליך שפגיעתו בחירות החייל פחותה בהרבה מהעמדה לדין בפני בית דין צבאי.

העונשים אותם ניתן להטיל בהליך משמעתי הם התראה, ריתוק, קנס, נזיפה, הורדת דרגה אחת או מחבוש לתקופה קצרה.

ואולם, בכל הנוגע לעבירות נשק, ניתן לדון חייל בהליך משמעתי רק אם ביצע עבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק, כאשר אי החוקיות אינו כולל את הנסיבות המחמירות המגולמות בעבירות הנשק האחרות שבחוק.

מי מוסמך לחקור עבירות בנשק בצבא?

חייל המבצע עבירה בנשק בצבא, מטופל על ידי המשטרה הצבאית שאחת מיחידותיה היא המשטרה הצבאית החוקרת.

לגוף זה סמכויות דומות בהיקפן ומהותן לאלו הנתונות למשטרה האזרחית, כגון סמכות לביצוע חיפוש, סמכות לעצור בשל חשד לביצוע עבירה, וסמכות לעשות שימוש בכוח. כל זאת, כאשר הפעלת סמכויות אלו נדרשת להיות כלפי חיילים בלבד.

בעוד המשטרה הצבאית היא היחידה החוקרת את החשד לביצוע עבירה על ידי חיילים החל משלב החשד ועד למיצוי החקירה, הגוף אשר עוסק בהעמדת חיילים לדין הוא הפרקליטות הצבאית.

הפרקליטים הצבאיים מלווים את שלביה המתקדמים של החקירה, מנסחים נגד החייל החשוד כתב אישום ומנהלים את התיק כנגדו בבית הדין הצבאי.

מה כוללת חקירת משטרה צבאית בגין עבירות בנשק?

כאשר מובא לידי המשטרה הצבאית החוקרת מידע על חייל שביצע עבירת נשק, באפשרותה להוציא כנגדו פקודת מעצר ולהביאו למתקני היחידה לטובת חקירתו באזהרה.

בשלב זה, מתבקש החשוד למסור את גרסתו לחשדות המופנים נגדו, כאשר פעמים רבות אין באפשרותו ליצור קשר עם העולם שבחוץ למעט גורם אחד – עו"ד צבאי.

תפקידו של עו"ד צבאי העוסק בייצוג חיילים בהליך פלילי במסגרת הצבא, הוא לייעץ לחייל החשוד טרם חקירתו, להסביר לחייל את תמונת החשד מולה הוא ניצב ואת האפשרויות העומדות בפניו במהלך חקירתו.

אחת האפשרויות הניתנות לחייל היא לשתוק בחקירתו ולא להשיב לשאלות שהוא סבור כי תשובה עליהן עשויות להפליל אותו.

עבירות בנשק בצבא – לא לוותר על ייצוג איכותי

ביצוע עבירות בנשק במהלך הצבא מעמיד את החייל המבצע אותם בפני אפשרות של הרשעה ושליחה למאסר לתקופה ממושכת.

חלק מהעבירות הן בעלות חומרה יתירה ומיעוטן מאפשר הסתפקות בהליך משמעתי.

כך או אחרת, מדובר בהליך המצריך ליווי על ידי עו"ד צבאי מנוסה, שיציג בפני החייל מידע חיוני שיסייע לו בהתגוננות בשלב החקירה כמו גם במהלך ההליך הפלילי המתנהל בפני בית הדין הצבאי.